אוחנינה נ' סופר דוש בע"מ ואח'

פסק דין

1. התובעת רכשה שישית כוסות זכוכית מנתבעת 1. היא נוכחה שאחת הכוסות שבורה וחזרה לחנות של נתבעת 1 ושם נאמר לה, כי היא יכולה לקחת שישית כוסות אחרת וכך היא עשתה.

2. התובעת טוענת כי ביום 11.11.10, כשהיא הגיעה עם הכוסות לביתה, היא התחילה לשטוף אותן ובמהלך השטיפה כף ידה נחתכה משבר שהיה בשפה העליונה של אחת מהכוסות. התובעת הציגה את הכוס בבית המשפט ואכן נאה שבר בשפה העליונה של הכוס,

3. התובעת הזמינה רופא לביתה והוא שלח אותה לבית החולים, שם היא טופלה.

4. ביום 19.11.10, רופא קופת חולים אישר לתובעת 10 ימי מחלה מיום 11.11.10 ועד 20.11.10 – אישור תמוה שניתן בדיעבד.

5. על פי המידע שהתובעת קיבלה מנתבעת 1, היא הגישה את התביעה גם נגד נתבעת 2, שהיא הספק שסיפק לנתבעת 1 את הכוסות.

6. הנתבעות טוענות, כי הכוסות היו תקינות בעת רכישתן וכי אריזת שישית היתה כזאת ששפת הכוסות לא היתה מכוסה וניתן לראות את השפה.

הנתבעות טוענות כי יתכן והכוס נשברה במהלך העברתה על ידי התובעת מהחנות לביתה או בתוך ביתה.

7. מכאן, שהמחלוקת העובדתית שבין הצדדים היא האם השבר בכוס היה קיים כבר בעת הרכישה או שהוא נוצר לאחר הרכישה.

8. מחלוקת נוספת הי בשאלה מהו האשם התורם של התובעת, במידה ויקבע כי אכן הכוס היתה שבורה כבר בעת רכישתה.

התובעת החליפה באותו יום סט של כוסות שאחת מהן היתה שבורה, לכן היה מצופה ממנה לבדוק האם סט הכוסות שהיא לקחה במקום הסט הקודם, אינן שבורות או פגומות. את הבדיקה הזאת היה מצופה מהתובעת לבצע בביתה לפני שהיא החלה לשטוף את הכוסות.

התובעת הודתה בדיון, כי היא נזהרה שלא להיפצע תוך כדי שטיפה, אך לא הסבירה כיצד היא לא הבחינה בשבר שבכוס ממנה ידה נחתכה.

9. נתבעת 1 הציעה לתובעת, לפנים משורת הדין ולפני הגשת התביעה פיצוי בסך של 700 ₪.

10. התובעת תבעה סכום כולל, ללא כל פירוט הנזקים, בסך של 33,200 ₪, בעוד שהיא המציאה רק קבלה אחת של רופא ביקור הבית, על סך של 71 ₪. התובעת המציאה בדיון מכתב של עורכת הדין של היורשת של גב' רגינה גולוביצקי ז"ל, שנפטרה ביום 11.12.10, המופנה למוסד לביטוח לאומי, בו נכתב שהתובעת עבדה אצל המנוחה כמטפלת מיום 20.8.06 ועד לפטירתה ביום 11.12.10. התובעת לא המציאה כל ראיה בגין הפסד ימי עבודה.

11. למרות שהתובעת לא הצליחה להוכיח, כי השבר היה קיים כבר בכוס בעת הרכישה ולמרות האשם התורם של התובעת, כאמור לעיל, ולמרות שגם במידה והכוס היתה שבורה בעת רכישת, לא הוכחה חלקה של כל אחת מהנתבעות – אני סבור שמן הצדק שהנתבעות יפצו את התובעת בסכום שהוצע על ידי נתבעת 1.

12. לפיכך, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד לשלם לתובעת, תוך 30 יום, את הסך של 700 ₪.

אין צו להוצאות.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: